"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה

"יורם אמר, כדאי שתלכי כי הילדים מחכים, והלכתי. לא היתה ברירה"- תמר מצגר על שחרורה מהשבי

"לקחנו את הסיכון הכי גדול בחיים שלנו, ופתחנו" - שלומית צמח מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה

"אנחנו מנסים לאחות את השברים ולחיות פה" – ישראלה צורי מספרת על המלחמה במפלסים

"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.

"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר

"למה לא לקחתי אותו איתי, האם הפקרתי אותו?"- עמית שדה מספר על שבעה באוקטובר בנתיבות

"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה

"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן

"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי

"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז