
העדות המלאה
עדות
גל מנו
גל מנו, יועצת חינוכית ב"נופי הבשור", הגיעה לרעים בעקבות עבודה ושם הכירה את בעלה עודד. הם הורים לשלוש בנות. בערב שישי נחו מטיול בחו"ל והתעוררו בשבת בבוקר לקול רעש חריג. הם ננעלו בממ"ד והחלו לקרוא הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ על מותו של דביר קרפ ז"ל. הם קיבלו גם עדכונים מנירה שרעבי על חדירת המחבלים לבית בבארי. בשלב מסוים המחבלים דפקו על חלון הממ"ד. עודד החזיק את ידית הממ"ד והבנות הביאו מהמטבח מחבתות וסכינים להגנה. החיילים הגיעו רק למחרת ב-10:00 והמשפחה התבקשה להתארגן לפינוי לאילת. בחלוף הימים הגיע אליה המידע על תלמידיה שנרצחו או נחטפו. היא זוכרת היטב את רגעי האימה.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
גל מנו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













