
העדות המלאה
עדות
גדעון (גידי) לוין חיימי
גידי, חבר בכיתת הכוננות, בילה בתל אביב עם חבריו בשישה באוקטובר. חברו, אופק ארזי, התקשר בשבת בבוקר לפני 8:00, ביקש ממנו להשתמש בנשק ובציוד שלו ויצא לעזור לכיתת הכוננות. אופק ובועז נשלחו לשער הקיבוץ, שם כבר נהרגו חברים מכיתת הכוננות, ונתקלו במחבלים ליד שכונת התאילנדים. בועז נהרג ואופק הצליח להתחמק ולחבור לכיתת הכוננות אך חזר להוציא את בועז ונהרג.
גידי טלפן להוריו בקיבוץ וניסה לעודד אותם, למרות שהבין שחברי כיתת הכוננות נהרגו וחשב שכל אנשי הקיבוץ נרצחו. מבחינתו זה נס שהוריו ניצלו והקיבוץ נשאר על תילו. הוא זוקף זאת לזכות הלחימה של חברי כיתת הכוננות. גידי חזר לקיבוץ אחרי שלושה שבועות ומאז הוא ברפת.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
גדעון (גידי) לוין חיימי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













