
העדות המלאה
עדות
גידי חרמוני, נעמה חרמוני
נעמה וגידי התעוררו להתראת צבע אדום, והצטרפו עם הכלבים לזוג אורחיהם שישנו בממ"ד. הם שמעו צעקות בערבית מסביבם. אליעזר, האורח, תפס פיקוד ושם סכינים על המשקופים. הם יצאו לסירוגין מהממ"ד והסתובבו בבית. בנם, אור, היה במסיבה בפסיידאק והתחבא בבור סחף. הוא התכתב עם אביו במהלך היום. ב-18:30 הגיע הצבא וכולם רוכזו במועדון הממוגן. נעמה פונתה עם חברה שנפצעה לבי"ח סורוקה ונשארה שם בלילה. אור התקשר ב-20:30 ואמר שהצבא הגיע אליהם והוא נוסע עם חבר למיתר. ביום ראשון גידי ונעמה התארחו אצל חברים בבאר שבע ומשם עברו ללהבים, ואחר כך ליטבתה. כיום הם שוכרים בית בצוחר ומקווים לחזור לנירים. אור עבר לאילת ולאחרונה טס לחו"ל.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
גידי חרמוני, נעמה חרמוני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













