העדות המלאה
עדות
גידי סבאג
גידי סבאג, חבר קיבוץ נחל עוז משנות השמונים, הוא אבא וסבא. רפתן בנשמתו, הוא מרכז את ענף הרפת בקיבוץ. משפחתו מתגוררת במרכז הקיבוץ. בערב שישי התכנסה המשפחה לקראת חג המשק. אחד הנכדים רצה להישאר לישון והתחרט. בבוקר החלה המתקפה על נחל עוז. גידי, אשתו ושני ילדיו שהו בממ"ד במשך שעות עד שחולצו בידי החיילים. בעת הפינוי ראה גידי כי אזור הרפת בוער, ודאגתו לפרות התעצמה. הוא חזר לקיבוץ לאחר מספר ימים ובסיוע חברים קרובים ומתנדבים שבה רפת נחל עוז לפעול באופן סדיר. גידי מדבר בצער על העובדים הזרים שנרצחו והאובדן הגדול שחוותה הקהילה. פיצול הקהילה בין ישובים שונים הוא אתגרי ומקשה על שימור תחושת השייכות. עם זאת, יש לו תקווה בעתיד הרפת, ישנה תמיכה, וישנן תכניות להרחבה ולצמיחה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
גידי סבאג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
