
העדות המלאה
עדות
גילי אחיטוב
גילי ואייל אחיטוב מתגוררים בנירים. שניהם פנסיונרים. בעת מתקפת המחבלים על הקיבוץ, הסתגרו בביתם המוגף היטב, עם כלבתם. אייל אחז באקדח במהלך היום. הם הסתכלו בחרכים כדי לראות אם מישהו מתקרב אל הבית. להפתעתם המחבלים לא הגיעו אליה ם. בערב התפנו עם הקיבוץ למועדון ושם בילו את הלילה. למחרת התפנו החברים לאילת. הם הצטרפו לאחר שהתאפשר להם להביא את כלבתם. לאחר תקופה באילת גרו מעל שנה בבאר שבע. באילת, אומרת גילי, הרעיפו עלינו כל טוב. גם בבאר שבע החיים היו טובים. כיום הם בנירים, שמחים לגור בביתם. הקהילה השתנתה, אבל המצב הוא טוב. נותרה תחושת חרדה, אבל איש לא יזיז אותם מפה.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
גילי אחיטוב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













