העדות המלאה
עדות
גילי סייג
בשבת בבוקר התעוררה גילי סייג לצד הנכד הבכור שלה. עם הישמע "צבע אדום" הם הצטרפו לבעלה בממ"ד ויחד נכלאו בו למשך 30 שעות. במהלך הבוקר בנה דקל, חבר כיתת הכוננות, הזהיר אותם שחברי הקיבוץ, כולם נמצאים בסכנת חיים. השעות בממ"ד עברו באי ודאות ובדאגה גדולה לנכד הצעיר ולשאר בני משפחתה שמתגוררים גם הם בקיבוץ.
רק בצהרי יום ראשון פונו באוטובוס למשמר הנגב ומשם יחד עם שאר ניצולי הקיבוץ לשפיים. במהלך הדרך התעדכנה גילי על מצבם של חברי הקיבוץ – שנרצחו, נחטפו ונפצעו. גילי מתארת את הקשיים לחזור לשגרה ואת ההכרח לזכור ולא לשכוח את שאירע בשבעה באוקטובר. עוד מוקדם לומר האם תשוב להתגורר בכפר עזה.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
גילי סייג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 05.06.2024
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: רותם חרמון
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
