
העדות המלאה
עדות
גיורא רודאיף
גיורא רודאיף, התאלמן פעמיים, חי בגפו בקיבוץ ניר יצחק. בנו, בתו ובנו המאומץ התגוררו בקיבוץ עם משפחותיהם. בשבת בבוקר, כשגיורא ישן בממ"ד, התקשר אליו נכדו ועדכן שהתחילה מלחמה ואנשי חמאס נכנסו לקיבוץ. הנכד ביקש ממנו לסגור את דלת הממ"ד ולהחזיק את הידית. גיורא לא הצליח להחזיק את הידית וחזר למיטתו ונרדם. מאוחר יותר, גיורא התעורר והבחין ב-6 חיילים. המחשבה הראשונה שלו היתה שהם הולכים להרוג אותו. הם הרגיעו אותו שהם חיילי צה"ל. בתו, עידית התקשרה אליו וביקשה שיארוז מעט בגדים ויגיע לבית התינוקות בקיבוץ. מאוחר יותר הוא פונה ושהה באילת.
גיורא לא שמע מבנו ליאור, שהיה חבר כיתת הכוננות. היתה לו תחושה קשה שליאור נהרג. בדיעבד, התברר שליאור אכן נהרג וגופתו נחטפה לעזה יחד עם חברו טל חיימי. גיורא חסר מאד את בנו ליאור וכשהוא סיפר עליו פרץ בבכי. גיורא חזר להתגורר בקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
גיורא רודאיף
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב













