
העדות המלאה
עדות
עידית פוקס
מטח טילים כבד העיר ב-6:30 את עידית פוקס, ילידת ארגנטינה, חברת ניר יצחק. במהירות נכנסה לממ״ד הבית יחד עם בעלה אלה (אלחנדרו) ועם בני המשפחה שהתארחו אצלם: בתה יעל, בעלה רותם ושלושת ילדיהם. מהיריות ששמעו והתכתבויות הווטסאפ הבינו שמחבלים חדרו לקיבוץ. ליאור רודאיף, אחיה של עידית, הצטרף לחבריו בכיתת הכוננות, לאחר כשעתיים נותק עמו הקשר. במקביל דאגו לרבים נוספים מבני המשפחה הגרים בקיבוץ, בהם עומר הבן ומשפחתו, האח דורון ומשפחתו, האב והחמות המבוגרים. ברב הזמן התרכזה עידית בטיפול בנכדיה, בני שש, שלושה ושנה. בשלב מסוים פרצו מחבלים לבית, גנבו ארנק ואת הרכב שבחוץ. אחה״צ הגיעו חיילי צה״ל, התמקמו במרפסת הצופה אל חאן יונס. בערב התפנתה המשפחה לבית התינוקות, שם שהו כיממה, התחילו לעכל את האסון. אח״כ עברה הקהילה למלון באילת ומשם לאיילות. ב-7.5.24 נודע שליאור נהרג בעת שהגן על הקיבוץ ושגופתו נחטפה לעזה. עידית מספרת שאת קורותיה ב-7.10 הבינה מבני משפחתה, היא אישית איננה זוכרת כמעט דבר. מאז מתמודדת בקושי ובכאב עם הטראומה, מנסה להתאושש.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
עידית פוקס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













