
העדות המלאה
עדות
יפעת בן-שושן
יפעת ומשפחתה התעוררו להתרעות צבע אדום בשבת בבוקר. עד מהרה הבינו שיש חדירת מחבלים ליישוב. הם הסתגרו בממ"ד ללא חשמל ותקשורת. יפעת שמעה מטחי ירי וחיכתה לחיל האוויר שיגיע. אחרי חצי שעה היא הבינה שהמחבלים נמצאים בכמה זירות והצבא לא מגיע. חוסר האונים, הפחד ואי הוודאות השתלטו עליה והיא כתבה את מילותיה האחרונות. לאחר 11 שעות כשהגיעו החיילים לחלץ אותם היא חשדה שאלה מחבלים וביקשה מבנה לתעד את הרגע. רק לאחר שחולצה שמעה על גודל האסון ומאז מרגישה אשמה שהיא חיה.
איפה התרחש האירוע:
נתיב העשרה
שם המתועד/ת:
יפעת בן-שושן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2023-10-23
צילום: קובי יונתן
ראיון: טליה פינקל
עריכת וידאו: קובי יונתן
עריכת תוכן: טלי שגב
אריזה: נועם ויצמן

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













