העדות המלאה
עדות
איתי צרפתי
כשהגיעה ההודעה שיש זיהוי של מחבלים בקיבוץ ויש לנעול את הדלתות ולהסתגר בממ"ד, נעל איתי את הבית, כיבה את האורות וישב עם משפחתו בממ"ד. איתי שמע את רעשי הירי והצעקות, ראה את ההודעות מהשכנים שהמחבלים אצלם בבית והבין שמשהו גדול קרה. כשהמחבלים הגיעו אליו הביתה, הוא ביקש מילדיו להיות בשקט והחזיק את ידית דלת הממ"ד, בניסיון למנוע מהמחבלים לפתוח אותה. כשהמחבלים ירו על הדלת ושרפו את הבית, החליט איתי שעדיף לו למות בממ"ד ולא להיות חטוף. הוא נפרד בליבו מאשתו ומילדיו וישב ונחנק בממ"ד. איתי שמע את הצהלות של הבוזזים בחוץ והרגיש שהפקירו אותו ואין לו על מי לסמוך. כשחולץ לאחר שעות ארוכות, ראה איתי את ממדי ההרס בקיבוץ. הוא פונה לאילת ללא כלום כשהוא לא מצליח להתנתק ממה שהיה.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
איתי צרפתי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
