העדות המלאה
עדות
איתי צרפתי
כשהגיעה ההודעה שיש זיהוי של מחבלים בקיבוץ ויש לנעול את הדלתות ולהסתגר בממ"ד, נעל איתי את הבית, כיבה את האורות וישב עם משפחתו בממ"ד. איתי שמע את רעשי הירי והצעקות, ראה את ההודעות מהשכנים שהמחבלים אצלם בבית והבין שמשהו גדול קרה. כשהמחבלים הגיעו אליו הביתה, הוא ביקש מילדיו להיות בשקט והחזיק את ידית דלת הממ"ד, בניסיון למנוע מהמחבלים לפתוח אותה. כשהמחבלים ירו על הדלת ושרפו את הבית, החליט איתי שעדיף לו למות בממ"ד ולא להיות חטוף. הוא נפרד בליבו מאשתו ומילדיו וישב ונחנק בממ"ד. איתי שמע את הצהלות של הבוזזים בחוץ והרגיש שהפקירו אותו ואין לו על מי לסמוך. כשחולץ לאחר שעות ארוכות, ראה איתי את ממדי ההרס בקיבוץ. הוא פונה לאילת ללא כלום כשהוא לא מצליח להתנתק ממה שהיה.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
איתי צרפתי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
