
העדות המלאה
עדות
איתמר דניאלי
איתמר, אשתו וחמשת ילדיהם, נכנסו לשני הממ"דים בביתם עם בוא ההרעשות וההתראות בשבת בבוקר. הם פתחו טלפונים וטלוויזיה והחלו לראות מה קורה באזור. במהלך השבת, קרוב משפח ה, לוחם גולני, הגיע אליהם ואיתמר יצא אתו להביא אוכל לחיילים. הוא קיבל הודעה על ניצולי נובה שהגיעו לסעד והוא ובנו הבכור הלכו אליהם וניסו לעזור להם לתקשר עם משפחותיהם ולחלץ אותם. משפחתו הכינה אוכל לחיילים הרבים שהגיעו לקיבוץ. ביום ראשון בבוקר יצאו מסעד לקריית גת להורי אשתו, ומשם לים המלח. כל משפחתו הרחבה חיה באזור הנגב המערבי ובהיותו מדריך טניס, הוא מכיר נפגעים וניצולים רבים. בים המלח, איתמר החל לאמן בטניס את ילדי בארי. לאחרונה, הם חזרו לסעד והקיבוץ חזר לתפקוד.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
איתמר דניאלי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-07-28
צילום: דייב גלעד
ראיון: זאבי הראל
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נריה שחור
אריזה: בת-חן קהלני

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













