העדות המלאה
עדות
קובי וולף
קובי הוא צלם עיתונות של איזורי קונפליקט ומלחמות. הוא יצא לשטח מיד, חבר לקולגות ויחד נסעו לאשקלון שנפגעה, ומשם ברחבי העוטף ואף נקלעו לקרב יריות. הכבישים והדרכים היו זרועים מכוניות וגופות. לאחר אותו יום המשיך יום יום במשך חודשים ארוכים לנסוע לעוטף, לתעד את הבתים שנפגעו, את שרידי הדם, הגופות, השריפה וההרס. הוא תיעד הלוויות וגם את בסיס שורה.
ימים רבים עוד היו גופות של אנשי חמאס שלא פונו, נפוחות ומסריחות. בביתו, העבודה על התמונות שצילם הציפה את המציאות של אותו היום, שנדמתה סוריאליסטית תוך כדי העבודה. התיעוד של האזכרה בשנה הראשונה בנובה היה חוויה קשה מנשוא. קובי חלק את חוויותיו מאותו יום עם בני משפחה ועם קולגות. הוא פורץ בבכי לעתים, רעשים מקפיצים אותו, והוא נושא את היום ההוא באופן מוחשי.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
קובי וולף
ארגון:
תקשורת
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
