top of page

עדות

ליאת בן-שימול

ליאת בן-שימול

 |

נתיב העשרה

עדות

ליאת בן-שימול

ליאת בן-שימול

|

נתיב העשרה

העדות המלאה

עדות

ליאת בן-שימול

ליאת בן שימול, יועצת חינוכית בת 43, אם לשלושה, שהתה במשך שעות בממ"ד עם בעלה, שני ילדיה ואביה שהתארח בביתם, מבלי לדעת מה קורה בחוץ. מבול הטילים וקולות הירי לוו בהפסקת חשמל ומים ובהיעדר קליטה בסלולר. "אין זמן להרגיש, ידעתי רק שאם נכנס מחבל אני נלחמת כדי להציל את הילדים. מודה שכולנו פחדנו. אף אחד לא דיבר על זה". אחה"צ חולצו על ידי חיילים שעברו מבית לבית, חיכו שיארזו ויאכילו את החתולים וליוו אותם בנסיעת אימים אל מחוץ ליישוב. בדרך נחשפו למראות המושב החרב, והבינו שהגופות המוטלות הן גופות חבריהם. נסעו במכוניותיהם לחברים ברחובות, היום שוהים במעלה החמישה.

איפה התרחש האירוע:

נתיב העשרה

שם המתועד/ת:

ליאת בן-שימול

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

תאריך ראיון: 12.11.2023
צילום ועריכת וידאו: קובי יונתן
ראיון ועריכת תוכן: חמוטל פרת

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page