
העדות המלאה
עדות
ליליאן ביטון
באותה שבת הייתה ליליאן ביטון (57) מאופקים בביתה עם משפחתה, ילדיה ונכדיה. בערב סעדו כולם יחד. למחרת בבוקר קמה ליליאן לצאת למשמרת בוקר במקום עבודתה בכפר השיקומי עדי נגב. היא הכינה קפה בכוס חד פעמית ויצאה לכיוון ההסעה. בדרך הבחינה שיש חור בתחתית הכוס והחליטה לחזור הביתה להכין כוס חדשה. אז תפסה אותה האזעקה. כל בני הבית התעוררו. הם שמעו יריות בחוץ ומהמרפסת ראו את המחבלים בבית השכנים. הם החליטו לעלות להתחבא בעליית הגג. שם הצטופפו כולם, למרות שהעלייה הייתה מלאה באבק, לכלוך וזכוכיות. הם שהו שם כשלוש שעות, עד שפסקו היריות והחלו לשמוע עברית בחוץ. כשיצאו נגלו לעיניהם מראות איומים: כל השכונה הייתה מלאה בדם.
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
ליליאן ביטון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













