
העדות המלאה
עדות
לירז חודרה
לירז חודרה, בעלה וילדיהם מתגוררים בכרמיה. באוקטובר לירז היתה בהריון מתקדם. ההנחיה הרפואית היתה להימנע מלחץ כדי לשמור על ההריון. לירז התעוררה בבוקר שבת לקולות כיפת ברזל. מיד לאחר מכן החלו התרעות צבע אדום. בשל ההנחיות לא יכלו, כעבר, לצאת מהישוב עם תחילת המתקפה. הם התכנסו בממ"ד, ללא חשמל וללא מים. הם העבירו את הזמן בקריאת ספרים ובמשחקי דמיון. קולות מלחמה זרים חדרו את קירות הממ"ד. ההודעות על המתקפה בעוטף היו קשות ולירז החליטה להימנע מתקשורת כדי להישאר רגועה. לאחר 12 שעות בממ"ד הם נסו מביתם לאילת. בדרך היו מראות קשים, ולירז שמרה שילדיה לא יחזו בהם. הם שהו חצי שנה באילת. בתקופה זו נולדה ביתם ליב, שם משמעותי שבא לציין את נצחון החיים. המשפחה חזרה להתגורר בכרמיה. לירז מרגישה בטוחה כשהיא בביתה ובשגרת חייה.
איפה התרחש האירוע:
כרמיה
שם המתועד/ת:
לירז חודרה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב













