
העדות המלאה
עדות
ליטל רוזנפלד דישון
ליטל רוזנפלד- דישון, בעלה ניר, ושלושת ילדיהם הקטנים, הינם חלק משבט גדול ומשפחתי בכפר עזה. עם תחילת המתקפה הם הסתגרו בממ"ד ביתם ונשארו במשך שעות, ללא מים ואוכל. הילדים שמרו על שקט, גם כשרימון נזרק על ביתם. ליטל החזיקה את בתה התינוקת על הידיים במשך שעות, בעוד ניר שמר על ידית דלת הממ"ד. במהלך השבת נותק הקשר עם מרבית בני המשפחה, והדאגה גדלה. בהמשך התבשרו על מות האחות ובעלה, והצלת בניהם התאומים. המשפחה חולצה בשעות הלילה המאוחרות. השבט המשפחתי החם והתומך, התכנס, והחל לספור את מתיו וניצוליו. בד בבד התבהרה התמונה הקשה של הפגיעה בקהילה. כעת הם חיים במציאות אחרת, שאי אפשר להתכונן אליה, אך חובה להתמודד עימה. תחושת הבית בכפר עזה חוללה, ליטל לא יודעת כיום להגיד היכן יהיה להם בית.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ליטל רוזנפלד דישון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-06-05
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: נהר כהן

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













