top of page

עדות

לואיס הר

לואיס הר

 |

ניר יצחק

עדות

לואיס הר

לואיס הר

|

ניר יצחק

העדות המלאה

עדות

לואיס הר

החטיפה
לואיס ובת זוגו קלרה, אחיה, אחותה ואחייניתה, שהתארחו בביתה, שמעו את הטילים בשבת בבוקר וחמישתם נכנסו לממ"ד. הם ראו בטלוויזיה את הטנדר בשדרות ומחבלים בבארי וקראו בווטסאפ שיש מחבלים בתוך הקיבוץ. המחבלים נכנסו לבית דרך החלונות, ירו בדלת הממ"ד ופרצו אותו. הם משכו את חמישתם החוצה, לכיוון גדר הקיבוץ. בני המשפחה הועלו על טויוטה לבנה והוסעו משם לכיוון הגבול הפרוץ, חצו אותו והמשיכו לכיוון חאן יונס. הם הורדו ברגל למנהרה עמוקה וחשוכה תוך דחיפות וצעקות והובלו בריצה דרך סדרת מנהרות, עד שהועלו משם. הנשים הולבשו בבגדים של מקומיים והם הוסעו בסמטאות רפיח, עד שהגיעו לבית והועלו לקומה שנייה.
השבי
לאחר יומיים הועברו לבית אחר ושם נשארו כל תקופת השבי. לואיס בישל להם ולשומרים, כל יום. הם נכנסו לשגרת הישרדות והמידע החיצוני שקיבלו היה רק מבעל הבית, לעיתים מידע חלקי ומוטה. הם העבירו את הזמן בצפייה בחלון, במשחקים ובהקשבה לאנקדוטות של לואיס מחייו וניסו לתמוך זה בזה. לואיס יצר קשר אישי קרוב עם בעל הבית והרגיש שהוא דאג להם, אפילו לתרופות. הלילה לפני הפסקת האש הראשונה היה ליל הפגזות קשות של צה"ל, ואחריו נודע להם על שחרור הנשים. פרננדו ולואיס נשארו בעזה וחלקו ביניהם הכול. יחד דמיינו מאכלים וטיסות וחלמו על השחרור.
החילוץ
לילה אחד נשמע פיצוץ אדיר ולואיס החל לברוח לכיוון המדרגות, כששמע חיילים קוראים לו בעברית. החיילים שכבו עליו ועל פרננדו וגלגלו אותם למרפסת, תוך כדי שאמרו בקשר "היהלומים בידינו". הם הסיעו את שניהם עד למסוק שלקח אותם לבית החולים שיבא. שם פגשו אותם רופאים, נתנו להם בגדים נקיים ואוכל והם נפגשו עם משפחותיהם. הם נמצאים במעקב סדיר של מרפאת החטופים וכל בני המשפחה מקבלים תמיכה נפשית.
לואיס וקלרה גרים כיום בתל אביב ונפגשו עם האפיפיור, עם שגרירים וקהילות ברחבי העולם, במאבק לשחרור החטופים. לואיס הקים את מיזם "התקווה" בכיכר החטופים ומעיד שלמד להעריך את כוחותיו ויכולותיו, מנסה לבלות עם משפחתו ושינה את עמדותיו לגבי סיכויי השלום.

איפה התרחש האירוע:

ניר יצחק

שם המתועד/ת:

לואיס הר

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

שני אפרים

"הבנתי בדיעבד מה קורה בשאר הבתים" – שני אפרים מספרת על המתקפה בנירים

פראג בנבניסטי

פראג בנבניסטי, מיוזמי ומובילי מחאת החטופים הציבורית: "מי אני אהיה כשכל זה ייגמר?"

רון צימרמן

" זה היה שביל מוות" - רון צימרמן מספר על הלחימה בנתיב העשרה ובבארי ב-7 באוקטובר

נועה לוי

"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות

מירי אסולין

"היינו מושגחים, היתה לנו שמירה כאן. היה נס" - מירי אסולין על שבעה באוקטובר בשדרות

יובל שלפמן

״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10

אייבי חג'בי

"החיים שלי היו טובים עד 7.10 שהתהפך עליי כל העולם" - אייבי חג'בי מספר על 7.10 ביכיני

גילי אחיטוב

"כולם חטפו פה. אנחנו לא." - גילי אחיטוב מספרת על המתקפה בנירים

עדנה גל-אור

"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10

עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר

"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד

חיה קופלד

"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

מוטי גלעם

"זה אפיין את התקופה. היה כאוס מוחלט" – מוטי גלעם, עו"ס קליני, מתאר תהליכי טיפול בקרב נפגעים.

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page