העדות המלאה
עדות
מזל חסון
מזל, מורה למדעים ביסודי, גרה עם בני בעלה צמוד לבסיס הצבאי בכיסופים. בשבת בבוקר, לאחר רצף של צבע אדום, היא שמעה צרחות ויריות, והם הסתגרו בממ"ד. בני החזיק את ידית הדלת ואקדח שלוף בידו, וכלבתם הזהירה כאשר מישהו התקרב, אך לא נבחה. הם פונו מהבית לאחר 21 שעות של פחד וניתוק מחשמל וקשר, תוך דאגה מתמדת לארבעת ילדיהם הבוגרים. הבית נשאר מחורר מיריות, מלא ברימונים ופגזים שלא התפוצצו, רק הסוכה עם הדגל נותרה שלמה. לאחר הפינוי נודע לה שאחד מבניה היה במסיבה בנירים, הסתתר במשך שעות והצליח לחמוק מאש המחבלים. הוריה של מזל, ילידי מרוקו, נחשבים ניצולי שואה. היא גדלה על סיפור הילדות של אמה, שמשפחתה ניצלה הודות לסבתא שהסתירה אותם בבית הקברות מפחד הרודפים. מזל מבינה אפוא היטב את חשיבותה של העדות.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
מזל חסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
