
העדות המלאה
עדות
מאיר וקנין
חבריו של מאיר וקנין היו ממפיקי פסטיבל נובה והמאשרום. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה התפצלה לכל עבר. מאיר ושניים מחבריו, נסו ברכב עד שנתקלו במחבלים. הם נטשו את הרכב והחלו במנוסה במרחב הפתוח. הם רצו והתחבאו לסירוגי ן במשך שעות, תחת ירי בלתי פוסק, וקולות של פיצוצים. במנוסתם, ראו את המראות הקשים שעל הכבישים, האנשים המתים והפצועים, והרכבים ההפוכים והנטושים. לאחר שעות ארוכות, של ריצה בשטח, נתקלו בטנדרים של ישראלים שבאו לסייע ולחלצם מהתופת. הם מצאו מקלט ותמיכה במושב פטיש ומשם פונו לבתיהם. מאיר עדין חי את רגעי המנוסה, תחושת הפחד על חייו וכאב האובדן של חבריו הטובים. מאיר מקווה שכל החטופים יחזרו כי רק אז, לדעתו, נוכל להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
מאיר וקנין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 15.12.2023
צילום: צ'רלס יעקב
ראיון: תמר פינגולד
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נעה בר חושן

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













