העדות המלאה
עדות
מאיר וקנין
חבריו של מאיר וקנין היו ממפיקי פסטיבל נובה והמאשרום. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה התפצלה לכל עבר. מאיר ושניים מחבריו, נסו ברכב עד שנתקלו במחבלים. הם נטשו את הרכב והחלו במנוסה במרחב הפתוח. הם רצו והתחבאו לסירוגין במשך שעות, תחת ירי בלתי פוסק, וקולות של פיצוצים. במנוסתם, ראו את המראות הקשים שעל הכבישים, האנשים המתים והפצועים, והרכבים ההפוכים והנטושים. לאחר שעות א רוכות, של ריצה בשטח, נתקלו בטנדרים של ישראלים שבאו לסייע ולחלצם מהתופת. הם מצאו מקלט ותמיכה במושב פטיש ומשם פונו לבתיהם. מאיר עדין חי את רגעי המנוסה, תחושת הפחד על חייו וכאב האובדן של חבריו הטובים. מאיר מקווה שכל החטופים יחזרו כי רק אז, לדעתו, נוכל להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
מאיר וקנין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 15.12.2023
צילום: צ'רלס יעקב
ראיון: תמר פינגולד
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
