העדות המלאה
עדות
מירי ברנובסקי-תיבון
מירי ואמיר תיבון הגיעו לנחל עוז לאחר צוק איתן. הם, שתי בנותיהם הצעירות, והכלב פלוטו מתגוררים בשכונת שדות, המשקיפה אל השער האחורי. עם תחילת המתקפה על נחל עוז החל הירי בשכונה ועל ביתם. הם הסתגרו בממ"ד החשוך ושמרו על שקט מוחלט בעודם מחכים להצלה מבחוץ. קולות המלחמה לא פסקו במשך כל היום. בתוך הממ"ד, מירי דאגה לשמר אווירה בטוחה ורגועה עבור הבנות. בשעות אחר הצהריים הגיע נועם תיבון, הסב, בלווית חיילים, לבית המשפחה והחזיר את תחושת הבטחון. בבית התכנסו משפחות ושכנים, ומירי דאגה לשלום הילדים ששהו שם. יחד עם חברי נחל עוז, הם פונו למשמר העמק, לקהילה שפתחה את הבית ואת הלב. מירי רוצה לחזור לנחל עוז במידה והדבר יתאפשר בטחונית ואזרחית. העוטף יכול להיות מקום שטוב לחיות בו, אך יש צורך בהשקעת משאבים לצד שיקום תחושות האמון והבטחון.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
מירי ברנובסקי-תיבון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-19
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: נהר כהן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
