
העדות המלאה
עדות
מירי גיטר
מירי גיטר היא חברת קיבוץ חולית, נשואה לעמי, ואם לשתי בנות בשנות העשרים לחייהן, דר וגאיה, ובן בן 15, פלג. בשבת בבוקר התעוררה המשפחה למטחים חריגים בעוצמתם. עמי, חבר כיתת הכוננות, התבקש לצאת מיד אל אחד הבתים בקיבוץ. הוא לא הצליח להגיע לבית שביקש עזרה עקב כמות המחבלים באזור, אך הצליח להגיע אל בנותיהם שגרות יחד עם בני זוגן בצד השני של הקיבוץ, בדירות רווקים. מירי ופלג נכנסו לממ"ד, ושם שהו כל אותו יום, בחוסר אונים מוחלט, מתקשרים בעיניהם. הם שמעו שוב ושוב פיצוצים, יריות ודפיקות בדלת, צעקות וצרחות, והריחו את ריח הבערה של הבתים הסמוכים אליהם. במהלך אותו יום, התקשרה אל בן זוגה של בתה דר, דורון, אחותו בת 7, שאף היא התגוררה בקיבוץ. ההורים נרצחו, והיא נותרה לבדה, לאחר שהתחבאה בארון. מירי ופלג חולצו מקץ כעשר שעות. שאר המשפחה הגיעה מאוחר יותר, ברכב הפינוי האחרון. מכל שורת הבתים בשכונה, רק ביתם ובית נוסף שרדו. דיירי הבתים האחרים נרצחו, ובתיהם הושמדו. דר ודורון משמשים כעת כהורים לאחותו הקטנה של דורון.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
מירי גיטר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 24.11.2023
צילום: נטע דקל
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: שרית בורנשטיין
עריכת קול: אופיר לוקיי

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













