
העדות המלאה
עדות
מרים בית תלמי שפירו
מרים, ניצולת שואה בת 89, ילדת קינדר-טרנספורט, קמה מוקדם בשבת וכשהתכוננה לתרגול צ'י-קונג החלו הפצצות קסאמים וצבע אדום. מרים והמטפלת, שפחדה מאד, נשארו בממ"ד והיא ענתה לטלפונ ים מקרוביה, שהפצירו בה לצאת, שהיא לא עוזבת. ביום שני נאלצה לצאת מהקיבוץ בהוראתו של ראש צח"י. לאחר מכן נודע לה שהמחבלים הגיעו למרחק חמישים מטר מהקיבוץ. הבנות של בעלה לקחו אותה להרצליה למשפחה ומשם למלון יערים, עד שחזרו לאחר חצי שנה לזיקים. תחושת הפליטות חזרה אליה בעוצמה כשנאלצה לעזוב את זיקים בפתאומיות. היא תופסת את שבעה באוקטובר כפוגרום ולא כשואה שנייה, עקב ההתעשתות המהירה של החברה בישראל ומאמינה בכוחה של המדינה להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
מרים בית תלמי שפירו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













