
העדות המלאה
עדות
מרים בית תלמי שפירו
מרים, ניצולת שואה בת 89, ילדת קינדר-טרנספורט, קמה מוקדם בשבת וכשהתכוננה לתרגול צ'י-קונג החלו הפצצות קסאמים וצבע אדום. מ רים והמטפלת, שפחדה מאד, נשארו בממ"ד והיא ענתה לטלפונים מקרוביה, שהפצירו בה לצאת, שהיא לא עוזבת. ביום שני נאלצה לצאת מהקיבוץ בהוראתו של ראש צח"י. לאחר מכן נודע לה שהמחבלים הגיעו למרחק חמישים מטר מהקיבוץ. הבנות של בעלה לקחו אותה להרצליה למשפחה ומשם למלון יערים, עד שחזרו לאחר חצי שנה לזיקים. תחושת הפליטות חזרה אליה בעוצמה כשנאלצה לעזוב את זיקים בפתאומיות. היא תופסת את שבעה באוקטובר כפוגרום ולא כשואה שנייה, עקב ההתעשתות המהירה של החברה בישראל ומאמינה בכוחה של המדינה להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
מרים בית תלמי שפירו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













