
העדות המלאה
עדות
מרים בית תלמי שפירו
מרים, ניצולת שואה בת 89, ילדת קינדר-טרנספורט, קמה מוקדם בשבת וכשהתכוננה לתרגול צ'י-קונג החלו הפצצות קסאמים וצבע אדום. מרים והמטפלת, שפחדה מאד, נשארו בממ"ד והיא ענתה לטלפונים מקרוביה, שהפצירו בה לצאת, שהיא לא עוזבת. ביום שני נאלצה לצאת מהקיבוץ בהוראתו של ראש צח"י. לאחר מכן נודע לה שהמחבלים הגיעו למרחק חמישים מטר מהקיבוץ. הבנות של בעלה לקחו אותה להרצליה למשפחה ומשם למלון יערים, עד שחזרו לאחר חצי שנה לזיקים. תחושת הפליטות חזרה אליה בעוצמה כשנאלצה לעזוב את זיקים בפתאומיות. היא תופסת את שבעה באוקטובר כפוגרום ולא כשואה שנייה, עקב ההתעשתות המהירה של החברה בישראל ומאמינה בכוחה של המדינה להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
מרים בית תלמי שפירו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים