
העדות המלאה
עדות
מרים בית תלמי שפירו
מרים, ניצולת שואה בת 89, ילדת קינדר-טרנספורט, קמה מוקדם בשבת וכשהתכוננה לתרגול צ'י-קונג החלו הפצצות קסאמים וצבע אדום. מרים והמטפלת, שפחדה מאד, נשארו בממ"ד והיא ענתה לטלפונים מקרוביה, שהפצירו בה לצאת, שה יא לא עוזבת. ביום שני נאלצה לצאת מהקיבוץ בהוראתו של ראש צח"י. לאחר מכן נודע לה שהמחבלים הגיעו למרחק חמישים מטר מהקיבוץ. הבנות של בעלה לקחו אותה להרצליה למשפחה ומשם למלון יערים, עד שחזרו לאחר חצי שנה לזיקים. תחושת הפליטות חזרה אליה בעוצמה כשנאלצה לעזוב את זיקים בפתאומיות. היא תופסת את שבעה באוקטובר כפוגרום ולא כשואה שנייה, עקב ההתעשתות המהירה של החברה בישראל ומאמינה בכוחה של המדינה להשתקם.
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
מרים בית תלמי שפירו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות