העדות המלאה
עדות
מרים דינר מישקין
מרים דינר מישקין, חברת נירים שנים רבות, חקלאית בנשמתה ואחראית על על הנוי בקיבוץ. בסוף השבוע, בנה יואב, נסע למסיבת פסיידאק, והפקיד אצלה את מיקה כלבתו. בבוקר שבת החלו בהפתעה התראות צבע אדום והפצצות אינסופיות. מרים הסתגרה בממ"ד ביתה עם הכלבה, בעודה דואגת ליואב בנה שהסתתר מהמחבלים בואדי. שעות ארוכות נשמעו בחצר הקיבוץ קולות מלחמה כשבווטסאפ הקיבוצי רצו דיווחים קשים והודעות פרידה. בשעות אחר הצהרים, הגיעה הודעה מיואב כי חולץ בשלום. מרים פונתה למועדון הקיבוץ בסיוע חיילים. קהילת נירים עברה לאילת והחלה להתמודד עם האובדן הקשה שחוותה. מרים חזרה לקיבוץ, זה הבית וזו האדמה שהיא מופקדת עליה. מחד היא דואגת לשימור וטיפוח הנוף. מאידך היא דואגת ליואב, שאיבד רבים מחבריו ומתקשה לחזור לשגרה. אנחנו צריכים עזרה, אומרת מרים, מי יוכל לסייע?
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מרים דינר מישקין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-14
צילום: נטע דקל
ראיון: חיה קרופניק
עריכת וידאו: שמעון סבג
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
