העדות המלאה
עדות
מרים דינר מישקין
מרים דינר מישקין, חברת נירים שנים רבות, חקלאית בנשמתה ואחראית על על הנוי בקיבוץ. בסוף השבוע, בנה יואב, נסע למסיבת פסיידאק, והפקיד אצלה את מיקה כלבתו. בבוקר שבת החלו בהפתעה התראות צבע אדום והפצצות אינסופיות. מרים הסתגרה בממ"ד ביתה עם הכלבה, בעודה דואגת ליואב בנה שהסתתר מהמחבלים בואדי. שעות ארוכות נשמעו בחצר הקיבוץ קולות מלחמה כשבווטסאפ הקיבוצי רצו דיווחים קשים והודעות פרידה. בשעות אחר הצהרים, הגיעה הודעה מיואב כי חולץ בשלום. מרים פונתה למועדון הקיבוץ בסיוע חיילים. קהילת נירים עברה לאילת והחלה להתמודד עם האובדן הקשה שחוותה. מרים חזרה לקיבוץ, זה הבית וזו האדמה שהיא מופקדת עליה. מחד היא דואגת לשימור וטיפוח הנוף. מאידך היא דואגת ליואב, שאיבד רבים מחבריו ומתקשה לחזור לשגרה. אנחנו צריכים עזרה, אומרת מרים, מי יוכל לסייע?
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מרים דינר מישקין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-14
צילום: נטע דקל
ראיון: חיה קרופניק
עריכת וידאו: שמעון סבג
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
