
העדות המלאה
עדות
נעמה הניג
נעמה קמה מוקדם בשבת בבוקר, כדי להתארגן לפתיחת ביה"ס שלה, בשדרות, למחרת. ב- 6:45 הבינה שקורה משהו חריג, פתחה את הטלוויזיה וראתה את הטנדרים של חמאס בשדרות. ב-8:35 כבר כתבה לצוות שלה, ומאז כתבה כל יום. רוב המורים עזבו את שדרות בימים הראשונים ונעמה החלה לערוך מיפוי של קהילת בית הספר וללוות מורים ותלמידים בלוויות ושבעות. לאחר שבוע קבלה הודעה לפתוח מרחב חינוכי במשמרת ערב, בבי"ס "גורדון", בתל אביב, לילדי המפונים משדרות. זה לא הצליח והיא חיפשה מקום בו ניתן ללמד במשך היום. במקביל שמרה קשר קבוע עם הצוות המקורי שלה ועם התלמידים המפוזרים בארץ. לבסוף נמצא מקום בבית החייל. הגיעו מורים מתנדבים והמערך פעל עם 230 תלמידים, כולל הפיכת החנייה למגרש משחקים. בפברואר חזרו לשדרות והמרחב נסגר. בית הספר "אלון" נפתח מחדש ונעמה בתחושה שהצליחה למצוא את הדרך להחזיק את קהילת בית הספר.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
נעמה הניג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













