העדות המלאה
עדות
נעמי אלון
נעמי אלון מבארי ראתה דרך חלון חדר השינה בשבת בבוקר אופנוענים על הכביש מכיוון עזה. היא סברה שאלה מטיילים, אך לשמע האזעקות התארגנה ונכנסה עם דניאל בעלה לממ"ד. כשהבינה מקבוצות הווטסאפ ומקולות הירי שהמחבלים ממש סביב ביתה – אחזה בידית בכל כוחה, וכך המשיכה לאורך כל שעות היום, הערב והלילה. המחבלים התמקמו בביתם, ניהלו קרבות מתוך הבית וניסו לפרוץ לממ"ד, אך נעמי לא הרפתה מאחיזתה, בעוד בעלה אוחז מאחוריה סכין להגנתם. בשעות הראשונות של המערכה עוד התכתבה נעמי עם שכנתה וחברתה כנרת גת ז"ל, עד שהקשר נקטע.
רק באחת בלילה הגיעו לביתם חיילי צהל, אך נעמי סירבה להניח לידית עד שהחיילים הזדהו בשמות היחידות שלהם.
נעמי ודניאל פונו, הגיעו בהמשך למלון בים המלח, ולאחר שנה עברו עם חברי הקהילה לחצרים.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
נעמי אלון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
