
העדות המלאה
עדות
נעמי הירשפלד
נעמי וקובי התעוררו ב-6:29 מהמטחים הכבדים. תוך כדי צפייה מחלונם, נעמי ראתה את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לשכונתם והמחבלים יורים לכל עבר. נעמי לא הסירה עיניים מקבוצות הווטסאפ והבינה שהמחבלים בכל מקום בקיבוץ. אוריין ונעמי התחבאו בממ"ד וקובי פטרל בבית. סביב 10:00 נותקה התקשורת עם בנה, ענבר, שגר בשכונת "דור צעיר". בסביבות 16:30 היה צלצול ממנו והיא הבינה שהוא חי. ענבר פונה במצב נפשי קשה ומתקשה לתפקד מאז, ונעמי אכולת אשמה על כך שלהרגשתה, לא סייעה לו מספיק, רוב שכניו נרצחו או נחטפו.
בסביבות 23:00 באו חיילים לחלצם. כשיצאו מהממ"ד, הבינו שחדרו גם לביתם הקרוב לשער, ושהם ניצלו בזכות החיילים שהיו שם. הם פונו ל"אלונית", משם באוטובוס לאילת, ובהמשך לשפיים ומחכים למעבר לרוחמה. נעמי מרכזת את הטיפול במשפחות החטופים של כפר עזה ונאבקת להחזרתם.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
נעמי הירשפלד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













