
העדות המלאה
עדות
נטי (פרוסט) לנטרנרי
נטי לנטרני, חברת קיבוץ ניר יצחק ורכזת התרבות, אוהבת את החיים בקיבוץ. הוריה, שתי אחיותיה ומשפחותיהן מתגוררות בקיבוץ. בשבת בבוקר התעוררו לאזעקות צבע אדום . נכנסו לממ"ד ושהו שם עם שלושת ילדיהם שעות ארוכות כאשר המחבלים נכנסו לביתם וניסו לפרוץ לממ"ד. בנם הבכור יצא עם בעלה לשירותים ואז ראו בחלון מחבלים שמכוונים רובים לכיוונם. ישבו בממ"ד עד שעות הערב עד שהחיילים חילצו אותם. נטי מספרת איך שמו דלי בממ"ד ועשו בו פיפי ואיך כל הפיפי נשפך כאשר החיילים הגיעו.
לאחר מכן עלו לאוטובוס לאילת ומשם המשיכו לקיבוץ אילות. נטי נשארה עם הבנות ובעלה ובנה נשארו בבאר שבע: "היינו משפחה מפוזרת״. חברתה ושכנתה אושרית, אמא לתאומים בני שנתיים שכלה את בעלה שנלחם עם כיתת הכוננות. נטי לא מסוגלת לחזור ולגור בקיבוץ והמשפחה קיבלה החלטה לעבור לאיטליה.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
נטי (פרוסט) לנטרנרי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













