העדות המלאה
עדות
נעמי לב
נעמי לב, חיילת בסדיר, באה לחגוג עם חברותיה בפסטיבל נובה. לאחר שעות של ריקודים, שמחה ואהבה, החלו הטילים לשרוק. החברות נכנסנו לרכב ונעמי החלה בנהיגה. היא נהגה במהירות בכבישי כורכר, בדרכים חקלאיות ובכבישים. בכל צומת היא נדרשה להחליט לאן לפנות בבטחה. בהיעדר ווייז או מפות, נסעה נעמי במהירות ובנחישות כשהיא עוקבת אחר השמש. הן נסעו תחת יירוטים ופטריות עשן, ללא מודעות לעוצמת האירוע בדרום. רק בהגיען הביתה בבטחה התפנתה נעמי לבכי ולחגיגת יום הולדת לאחותה. למוחרת חזרה נעמי לשרת כחיילת בחיל החילוץ, עד שחרורה. היא נעזרת בטיפול נפשי כדי לעבד את שאירע. מעגל החברות הקרוב ניצל, אך ישנם חברים שנהרגו ונחטפו. נעמי מזהה בעצמה חוזקות שהצילו אותה ביום הזה. נעמי מסתכלת לעתיד, ולדברים הטובים שעוד יקרו בו.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נעמי לב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
