
העדות המלאה
עדות
ניצה סרלין
ניצה סרלין הגיעה לנירים כחיילת, ושם הקימה את ביתה ומשפחתה העניפה. שתי בנותיה ומשפחותיהן חיות אף הן בנירים. בערב שמחת תורה, נחגג חג המשק. ארז הבן, הגיע לביקור כמנהגו. ניצה לא רצתה ללכת. המשפחה חגגה את יום ההולדת של הבת דגנית. בבוקר שבת התעוררה לקולות פיצוצים ואזעקות צבע אדום. היא נכנסה מיד לממ"ד. ארז יצא להליכה בשדות. שעתיים של חרדה עברו עד שחזר לביתה. מהודעות הווטסאפ הם התעדכנו בנעשה בקיבוץ ובעוטף. כשפונה הקיבוץ באופן מאורגן ניצה החליטה להתפנות למשפחתה. רק לאחר זמן הצטרפה לוותיקים בדיור המוגן בבאר שבע. ניצה חזרה לבקר בנירים, והיא מתכוונת לחזור לגור בביתה, הבית היחיד אותו היא מכירה ואליו היא שייכת. היו יודעת שהחלק מהמשפחות והוותיקים לא יחזרו, אבל לניצה אין בית אחר.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
ניצה סרלין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב













