
העדות המלאה
עדות
נועה שוסטרמן
נועה שוסטרמן חגגה עם חבריה וחברותיה בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה החלה לנוע אל היציאה. בהנחיית השוטרים, נסו אל השטח הפתוח. נועה, ירין, איתי וחברים נוספים מצאו מחסה מאחורי קפל אדמה, מתחת לעץ גדול. הם שכבו שם בדממה, במשך שעות, כשסביבם יירוטים, יריות וצעקות. רגשותיה נעו בין חרדה וייאוש לתקווה. נועה חשה שהיא חיה בסרט. מחלצים ממושב פטיש אספו אותם ברכבם והביאו אותם למקום מבטחים. במושב הם נפגשו עם החברים, שלא רצו להתפנות מבלי לדעת על גורלם. כיום בביתה, נועה מודה על כך שכל חבורתם שרדה את הפסטיבל. היא מתאבלת על אנשים יקרים לה שנרצחו. נועה דבקה בחיים אותם קיבלה בשנית. היא החליטה להמשיך לעבוד, ללמוד ולרקוד. נועה למדה כי יש לה יכולות, והיא חזקה. היא חיה, זוכרת ומספרת את אשר עברה, כדי שהאירוע לא ישכח לעולם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נועה שוסטרמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקי בוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים