
העדות המלאה
עדות
נועה שוסטרמן
נועה שוסטרמן חגגה עם חבריה וחברותיה בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה החלה לנוע אל היציאה. בהנחיית השוטרים, נסו אל השטח הפתוח. נועה, ירין, איתי וחברים נוספים מצאו מחסה מאחורי קפל אדמה, מתחת לעץ גדול. הם שכבו שם בדממה, במשך שעות, כשסביבם יירוטים, יריות וצעקות. רגשותיה נעו בין חרדה וייאוש לתקווה. נועה חשה שהיא חיה בסרט. מחלצים ממושב פטיש אספו אותם ברכבם והביאו אותם למקום מבטחים. במושב הם נפגשו עם החברים, שלא רצו להתפנות מבלי לדעת על גורלם. כיום בביתה, נועה מודה על כך שכל חבורתם שרדה את הפסטיבל. היא מתאבלת על אנשים יקרים לה שנרצחו. נועה דבקה בחיים אותם קיבלה בשנית. היא החליטה להמשיך לעבוד, ללמוד ולרקוד. נועה למדה כי יש לה יכולות, והיא חזקה. היא חיה, זוכרת ומספרת את אשר עברה, כדי שהאירוע לא ישכח לעולם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נועה שוסטרמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן













