העדות המלאה
עדות
נועה שוסטרמן
נועה שוסטרמן חגגה עם חבריה וחברותיה בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה החלה לנוע אל היציאה. בהנחיית השוטרים, נסו אל השטח הפתוח. נועה, ירין, איתי וחברים נוספים מצאו מחסה מאחורי קפל אדמה, מתחת לעץ גדול. הם שכבו שם בדממה, במשך שעות, כשסביבם יירוטים, יריות וצעקות. רגשותיה נעו בין חרדה וייאוש לתקווה. נועה חשה שהיא חיה בסרט. מחלצים ממושב פטיש אספו אותם ברכבם והביאו אותם למקום מבטחים. במושב הם נפגשו עם החברים, שלא רצו להתפנות מבלי לדעת על גורלם. כיום בביתה, נועה מודה על כך שכל חבורתם שרדה את הפסטיבל. היא מתאבלת על אנשים יקרים לה שנרצחו. נועה דבקה בחיים אותם קיבלה בשנית. היא החליטה להמשיך לעבוד, ללמוד ולרקוד. נועה למדה כי יש לה יכולות, והיא חזקה. היא חיה, זוכרת ומספרת את אשר עברה, כדי שהאירוע לא ישכח לעולם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נועה שוסטרמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רפי [רפאל] בביאן
"כרזתי לרכבים שאנחנו מוקפים במחבלים וניסע מזרחה דרך הפרדסים" - רפי רפאל בביאן על 7.10 בעוטף עזה.
ירון חמיאס
"בש נייה שנפלתי הוא שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני מת" ירון נחמיאס מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
אהובה עצמוני
"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי
אבי עזרא
"בדרך לזירות אתה רואה אנשים זרוקים בכביש... חלק אתה מכיר״ – אבי עזרא מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
