העדות המלאה
עדות
נועה שוסטרמן
נועה שוסטרמן חגגה עם חבריה וחברותיה בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה החלה לנוע אל היציאה. בהנחיית השוטרים, נסו אל השטח הפתוח. נועה, ירין, איתי וחברים נוספים מצאו מחסה מאחורי קפל אדמה, מתחת לעץ גדול. הם שכבו שם בדממה, במשך שעות, כשסביבם יירוטים, יריות וצעקות. רגשותיה נעו בין חרדה וייאוש לתקווה. נועה חשה שהיא חיה בסרט. מחלצים ממושב פטיש אספו אותם ברכבם והביאו אותם למקום מבטחים. במושב הם נפגשו עם החברים, שלא רצו להתפנות מבלי לדעת על גורלם. כיום בביתה, נועה מודה על כך שכל חבורתם שרדה את הפסטיבל. היא מתאבלת על אנשים יקרים לה שנרצחו. נועה דבקה בחיים אותם קיבלה בשנית. היא החליטה להמשיך לעבוד, ללמוד ולרקוד. נועה למדה כי יש לה יכולות, והיא חזקה. היא חיה, זוכרת ומספרת את אשר עברה, כדי שהאירוע לא ישכח לעולם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נועה שוסטרמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
