העדות המלאה
עדות
נועה שוסטרמן
נועה שוסטרמן חגגה עם חבריה וחברותיה בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה על החוגגים, החבורה החלה לנוע אל היציאה. בהנחיית השוטרים, נסו אל השטח הפתוח. נועה, ירין, איתי וחברים נוספים מצאו מחסה מאחורי קפל אדמה, מתחת לעץ גדול. הם שכבו שם בדממה, במשך שעות, כשסביבם יירוטים, יריות וצעקות. רגשותיה נעו בין חרדה וייאוש לתקווה. נועה חשה שהיא חיה בסרט. מחלצים ממושב פטיש אספו אותם ברכבם והביאו אותם למקום מבטחים. במושב הם נפגשו עם החברים, שלא רצו להתפנות מבלי לדעת על גורלם. כיום בביתה, נועה מודה על כך שכל חבורתם שרדה את הפסטיבל. היא מתאבלת על אנשים יקרים לה שנרצחו. נועה דבקה בחיים אותם קיבלה בשנית. היא החליטה להמשיך לעבוד, ללמוד ולרקוד. נועה למדה כי יש לה יכולות, והיא חזקה. היא חיה, זוכרת ומספרת את אשר עברה, כדי שהאירוע לא ישכח לעולם.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
נועה שוסטרמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
