
העדות המלאה
עדות
נעם רובינשטיין
נעם והדר רובינשטיין ושני ילדיהם הצעירים, בנו בית חם בקהילת נירים. בשבת התעוררו לקולות היירוטים של כיפת ברזל. עוצמתם היתה חריגה. הם הסתגרו בממ"ד הבית. דרך הווטסאפ הקיבוצי התגלו מימדי המתקפה על הקיבוץ וחבריו. הגעת הצבא בצהרים הביאה הקלה. אחר הצהרים התרכזו חברי נירים במועדון והתארגנו ללינה. המפגש הקהילתי עורר סיפורים קשים ומודעות לאובדן. הקהילה התפנתה לאילת. במהלך היום ובפינוי דאג נעם להגן על ילדיו מחשיפה לעוצמת הלחימה סביבם. קהילת נירים מיהרה להקים מסגרות חינוכיות וחברתיות ששימרו את היחד הקהילתי וסייעו בהתמודדות עם הטראומה באילת ובבאר שבע. נעם החל במבצע תיעוד על מנת להבין וליצור את הסיפור הקהילתי של נירים. נעם רואה בקהילה מקור חוסן אישי וחברתי. החזרה לנירים, בכפוף לתנאי הבטחון, היא חלק מתהליך ההתמודדות עם הטראומה ועם המציאות המדינית הקשה.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
נעם רובינשטיין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













