העדות המלאה
עדות
אופק ירושלמי, לילך ליברמן
אופק ירושלמי ולילך ליברמן בילו עם חבריהם במסיבת הנובה. אזעקת צבע אדום הפסיקה את המוסיקה. אופק פירק את הדוכן ומיהר לרכבו. לילך נשארה עם קבוצת חברים במתחם. אופק התפנה ברכב שנסע תחת יריות, עד שהחליטו לנטוש אותו והחלו לצעוד מזרחה. לאחר חמש שעות הליכה הגיעו למקלט הבטוח בפטיש. לילך התחבה לירדן, וביחד החלו לנוס מהמקום, תחילה ברכב ולאחר מכן בריצה דרך שדות ומטעים כשהכדורים שורקים סביבם. הם החליטו ליצור מחסה מעלים, ושם שהו שעות עד רדת החשיכה. הם שמעו קולות ושריקות, שהיו של קרוביהם שבאו לחפש אותם, אך חששו להיחשף. עם רדת החשיכה הם יצאו אל הכביש עלו על רכב צהלי, והגיעו לסעד. המפגש בין אופק ללילך הביא תחושה עצומה של הקלה. כל חבריהם ניצלו מהתופת. הם חשים תחושה קשה של הפקרה. הם מקווים להחזיר את תחושת הבטחון האישי שאבדה.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אופק ירושלמי, לילך ליברמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
