top of page

עדות

אופיר דגן

אופיר דגן

 |

שדרות

עדות

אופיר דגן

אופיר דגן

|

שדרות

העדות המלאה

עדות

אופיר דגן

בשבת בבוקר, אופיר ניצל הפוגה בין ההפגזות הכבדות ויצא לעבודתו במכון כושר באשקלון. בדרך חלף על פני טנדר לבן ולידו חמושים שהחלו לירות לכיוון מכוניתו וחוררו את המכונית ואפילו את בקבוק המים שלו. הוא ניסה להמשיך בנהיגה שפופה, אך מכוניתו נתקעה והוא המשיך בריצה לכיוון ביתו. תוך כדי ריצה הוא הבחין במכונית משטרה וסימן לה. שני הבלשים בתוכה, יהודי ובידואי שחזרו מרהט, אחד מהם עם אקדח, עצרו לו. הם המשיכו לכוון משטרת שדרות, וכשהגיעו הבינו כי מתנהל שם קרב. אופיר הציע שיבואו עימו לממ"ד בביתו, וכך הם נסגרו ביחד בממ"ד, למעלה מעשר שעות עד שהימ"מ הגיע לחלץ אותם בשמונה בערב.

איפה התרחש האירוע:

שדרות

שם המתועד/ת:

אופיר דגן

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

תאריך הראיון: 24.01.2024
‎‎צילום: גל מוסנזון
‎ראיון: שחר רוזן
עריכת וידאו: ענת צום אילון
‎עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page