
העדות המלאה
עדות
עומר כהן
עומר כהן, אשתו תהילה ושני ילדיהם הצעירים התארחו אצל משפחתם באופקים בערב שמחת תורה. עומר ותהילה חזרו לישון בנחל עוז. עם תחילת המתקפה על הקיבוץ נכנסו לממ"ד ביחד עם כלבתם. במשך שעות ארוכות שהו בממ"ד בשקט, מחשש לכניסת המחבלים לביתם. כאשר שמעו חלון שמתנפץ בביתם, פחדם האיום ביותר היה שלא יראו יותר את ילדיהם. במשך כל שעות הבוקר הם חיכו ל'חיל הפרשים' שלא הגיע. החיילים שהגיעו לביתם הקימו במרפסת חמ"ל קטן, ושם ניהלו את הפינוי. לאחר שהתאחדו עם ילדיהם פונתה המשפחה תחילה למשמר העמק, ולאחר מכן, מתוך בחירה, לקיבוץ כרמים. שם הצליחו להחזיר מעט שפיות לחיים במצב של אי שפיות. כיום, במרחבים הבטוחים של כרמים, נחל עוז היא עדיין הבית, בתנאי שיוכלו לספק לילדיהם חיים בטוחים.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
עומר כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך: 25.01.2024
ראיון: שלהבת אופיר
צילום: משה שיף
עריכת וידאו: נעמה גאוי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: שירה ביליג

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













