
העדות המלאה
עדות
אופיר קולטין
אופיר קולטין ואשתו אירחו לסופ"ש בקיבוץ את בנם והנכדות הקטנות. בשבת בבוקר התעוררו לרעש היירוטים והאזעקות. הנכדות הצעירות בכו ומיד הוכנסו לממ"ד. במהלך היום המטלטל, נסע אופיר עם גיסו, מאיר חנוכה, להשיב את הכלב שנמל ט למושב ניר משה. במהלך הנסיעה ראו פצועים, אולם רק לאחר שנורו על-ידי המחבלים מהטויוטה הלבנה שחסמה את צומת הכניסה לקיבוץ, הם הבינו את גודל האירוע. מאיר נפצע מאחד הכדורים, בעוד אופיר הוריד את ראשו וניצל. הוא הצליח להחביא את הרכב מאחורי מחסה עצים בתחנת הדלק. "חשבתי שחדרה חוליית מחבלים אחת; צריך להתקשר למשטרה", הוא נזכר. היום כשרוב תושבי הקיבוץ חזרו לבתיהם הוא מעיד שהוא עצמו, בדומה לכולם, השתנה מאז.
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
אופיר קולטין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













