
העדות המלאה
עדות
אופיר קולטין
אופיר קולטין ואשתו אירחו לסופ"ש בקיבוץ את בנם והנכדות הקטנות. בשבת בבוקר התעוררו לרעש היירוטים והאזעקות. הנכדות הצעירות בכו ומיד הוכנסו לממ"ד. במהלך היום המטלטל, נסע אופיר עם גיסו, מאיר חנוכה, להשיב את הכלב שנמלט למושב ניר משה. במהלך הנסיעה ראו פצועים, אולם רק לאחר שנורו על-ידי המחבלים מהטויוטה הלבנה שחסמה את צומת הכניסה לקיבוץ, הם הבינו את גודל האירוע. מאיר נפצע מאחד הכדורים, בעוד אופיר הוריד את ראשו וניצל. הוא הצליח להחביא את הרכב מאחורי מחסה עצים בתחנת הדלק. "חשבתי שחדרה חוליית מחבלים אחת; צריך להתקשר למשטרה", הוא נזכר. היום כשרוב תושבי הקיבוץ חזרו לבתיהם הוא מעיד שהוא עצמו, בדומה לכולם, השתנה מאז.
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
אופיר קולטין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













