top of page

עדות

אורן לאופר

אורן לאופר

 |

פסטיבל נובה

עדות

אורן לאופר

אורן לאופר

|

פסטיבל נובה

העדות המלאה

עדות

אורן לאופר

בשבת בבוקר, מספר שעות אחרי שהחלו אזעקות צבע אדום במושב פטיש, השאיר אורן לאופר את משפחתו בממ’’ד והצטרף לחמו, רמי דוידיאן, שהחל לחלץ ניצולים מפסטיבל נובה שהגיעו לאזור המושב במנוסתם. כשהוביל מאות מהם ברגל למקום מבטחים שמע לראשונה על מסיבת הטבע הגדולה שהותקפה. אורן, איש הדרום שמכיר את האזור היטב, יצא שוב לשטח עם בני משפחתו ומתנדבים אחרים לאתר ניצולים ששרדו את המתקפה. המחלצים פעלו שוב ושוב, ללא סיוע, תחת אש מחבלים, ותוך סיכון חייהם. במהלך הבוקר הגיעו גם אל תוך מתחם המסיבה והצליחו לפנות את אלו שנותרו בחיים, ביניהם פצועים במצב קשה. מאות מניצולי נובה חייבים להם את חייהם.

איפה התרחש האירוע:

פסטיבל נובה

שם המתועד/ת:

אורן לאופר

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

צילום: עמוס הירש
‎ראיון: ג'ודי הרבשטיין
עריכת וידאו:עמוס הירש
‎עריכת תוכן: טליה תיבון

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page