העדות המלאה
עדות
אורן זבדה
אורן זבדה, אבא לילדים בני 6 ו-8, הגיע לחולית בן 17, עם גרעין ההתישבות. הקיבוץ קטן יחסית, כ-100 תושבים, והיה בתנופת צמיחה ערב 7.10. בערב שבת אורן ודנה, אשתו, אירחו לחג את בני המשפחה, שבמזל גדול לא נשארו ללון. בשבת, במקביל לאזעקות, גם נשמעו יריות בקרבת הבית וצעקות בערבית. הוא החביא את ילדיו מתחת למיטה בממ"ד והחשיך את הבית. לפתע נשמעו דפיקות חזקות על דלת הכניסה. המחבלים איגפו את הבית, ניפצו חלונות וירו עשרות כדורים פנימה. לאחר מספר שעות נכנסו לבית, אך עזבו לאחר מספר דקות. אורן החזיק כל היום את ידית הממ"ד ודנה קראה דיווחים בנייד. הילדים שמרו על דממה, ואף נרדמו לסירוגין בעודם מתחת למיטה. רק בצהריים המאוחרים הודיעו להם: "הצבא בדרך". בערב התפנו ברכבם המנופץ, כשמסביבם מראות קשים ביותר.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
אורן זבדה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
