העדות המלאה
עדות
פולינה שלומוב
פולינה, תושבת שדרות אמא לארבעה. בערב שמחת תורה אכלו אצל הרב ואחר כך הצטרפו לחוגגים בהקפות. בשבת בבוקר קמו לקול האזעקות, ואז הטלפון התחיל לצלצל, והם קיבלו סרטונים ואזהרות. בפיקוד העורף אמרו לה שאין כלום בשדרות. בשלב מוקדם הבינה שאין לאן לברוח וצריך להסתתר בבית, למרות שבעלה רצה לארוז ולברוח. כשראו שמתקרב טנדר של מחבלים, בעלה אמר שאם הם ייכנסו, הוא יתנפל על המחבלים והיא צריכה להרוג את הילדים ואת עצמה, כדי שלא יתעללו בהם. גם כשצה"ל הגיע הם עדיין לא הרגישו בטוחים והמשיכו להסתתר. ביום ראשון בבוקר החליטו לסוע מחוץ לעיר, ומשפחות אירחו אותם בקיסריה. אחרי כמה ימים שכרו דירה באור עקיבא ומאז הם שם. בנוסף החליטו להרחיב את המשפחה.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
פולינה שלומוב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-07
צילום: יעל לב
ראיון: עדי נחשון
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: ענת קוטנר
אריזה: נויה משרקי בושין
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
