העדות המלאה
עדות
רשל סניג
בסוף השבוע אירחו רשל ובתה בת ה–15 חברה של הבת בכיסופים. גם אחרי שהחלו להגיע דיווחים על ירי בקיבוץ, האמינה רשל שהצבא וכיתת הכוננות יטפלו באירוע קטן שעתיד להסתיים בכל רגע. ככל שעברו השעות הבינה את גודל הסכנה וחששה מאוד שבלי נשק או הגנה, יפרצו מחבלים אל הבית ויאנסו את הבנות. רשל שגדלה בצל הסיפורים של הוריה ניצולי השואה, קיבלה החלטה להפגין שליטה במצב וליצור מסווה של שקט, כדי להרגיע את הבנות שאיתה בממ’’ד. שעות ארוכות תכננה כיצד תנסה להגן עליהן אם יגיעו מחבלים לבית. רק בבוקר שלמחרת, לאחר 26 שעות בממ’’ד נתקלה בכוחות הצבא בקיבוץ. בהכוונתם התפנתה עם הבנות לאיזור ים המלח לשם הגיעו שאר חברי הקיבוץ שניצלו.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
רשל סניג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 28.12.2023
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
