העדות המלאה
עדות
רשל סניג
בסוף השבוע אירחו רשל ובתה בת ה–15 חברה של הבת בכיסופים. גם אחרי שהחלו להגיע דיווחים על ירי בקיבוץ, האמינה רשל שהצבא וכיתת הכוננות יטפלו באירוע קטן שעתיד להסתיים בכל רגע. ככל שעברו השעות הבינה את גודל הסכנה וחששה מאוד שבלי נשק או הגנה, יפרצו מחבלים אל הבית ויאנסו את הבנות. רשל שגדלה בצל הסיפורים של הוריה ניצולי השואה, קיבלה החלטה להפגין שליטה במצב וליצור מסווה של שקט, כדי להרגיע את הבנות שאיתה בממ’’ד. שעות ארוכות תכננה כיצד תנסה להגן עליהן אם יגיעו מחבלים לבית. רק בבוקר שלמחרת, לאחר 26 שעות בממ’’ד נתקלה בכוחות הצבא בקיבוץ. בהכוונתם התפנתה עם הבנות לאיזור ים המלח לשם הגיעו שאר חברי הקיבוץ שניצלו.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
רשל סניג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 28.12.2023
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
תמר (תמי) הלוי
"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז
נטע פורטל, סנטיאגו פרס
"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה
נעמי אדלר
"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים
דב (דוגל) אליעז
"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז
נעמה כוכב
"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.
