העדות המלאה
עדות
רבקית לוי דרורי
רבקית לוי-דרורי חזרה לעוטף, לאזור ולנופים בהם נולדה. היא התגוררה ביחידת דיור של משפחת בהיר במפלסים. המתקפה בשבת היתה קשה מהרגיל, ורבקית נכנסה לממ"ד בבית המשפחה הממוקם קרוב לגדר הקיבוץ. קולות הירי נשמעו קרובים, והשכנים דיווחו על מחבלים בקיבוץ. התקשורת והווטסאפ דיווחו על זירות הלחימה, והדאגה לבני משפחה בישובי העוטף היתה גבוהה. בצהרים הגיע הצבא, ואיתו מעט רגיעה. בלילה הם התפנו ברכביהם למקום מבטחים. בכבישים נחשפו תוצאות הטבח. רבקית חשה כי מי שחווה את הישיבה בממ״ד בעוטף והרגיש את הפחד הזה שנכנסים מחבלים מדבר שפה אחרת. מסירת העדות חשובה גם למרואיינים, למרות שלא כולם רוצים לשמוע את אשר אירע. רבקית רוצה לחזור למפלסים, שם היא מרגישה בבית, אך רק לאחר שייבנה לה ממ"ד.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
רבקית לוי דרורי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
