top of page

עדות

רתם וייס קום

רתם וייס קום

 |

סעד

עדות

רתם וייס קום

רתם וייס קום

|

סעד

העדות המלאה

עדות

רתם וייס קום

רתם ובועז קום חיים בסעד עם ילדיהם הקטנים, לצד הוריה של רתם. בשישי בערב הם ארחו חברים לארוחת חג גדולה. בבוקר החלו אזעקות תכופות. הם פגשו בניצולי נובה, והזמינו אותם לממ"ד אך עדין לא הבינו מה קורה. בהמשך היום החלו להגיע דיווחים על המתרחש בעוטף ובקיבוצים הסמוכים. הישוב התמלא בחיילים ושורדי נובה. הדאגה התעצמה כאשר נותק הקשר עם אחד מאורחיהם עד שהתברר כי נפצע בכפר עזה. הם עברו לבית ההורים, בקצה הישוב, שעל גגו הוקמה תצפית צבאית. בועז גוייס למילואים, והפרידה ממנו נתפסה כסופית. המשפחה התפנתה למחרת היום. עברו חודשים עד שחזרו לסעד. לתחושת רתם, אנשים שאינם מהעוטף התקשו להבין את גודל הטראומה. לעומת זאת, נוצרה שותפות גורל עם שורדים ומפונים. כיום בסעד, החיים חזרו למסלול, אך ללא החטופים החזרה אינה שלמה.

איפה התרחש האירוע:

סעד

שם המתועד/ת:

רתם וייס קום

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page