
העדות המלאה
עדות
רתם וייס קום
רתם ובועז קום חיים בסעד עם ילדיהם הקטנים, לצד הוריה של רתם. בשישי בערב הם ארחו חברים לארוחת חג גדולה. בבוקר החלו אזעקות תכופות. הם פגשו בניצולי נובה, והזמינו אותם לממ"ד אך עדין לא הבינו מה קורה. בהמשך היום החלו להגיע דיווחים על המתרחש בעוטף ובקיבוצים הסמוכים. הישוב התמלא בחיילים ושורדי נובה. הדאגה התעצמה כאשר נותק הקשר עם אחד מאורחיהם עד שהתברר כי נפצע בכפר עזה. הם עברו לבית ההורים, בקצה הישוב, שעל גגו הוקמה תצפית צבאית. בועז גוייס למילואים, והפרידה ממנו נתפסה כסופית. המשפחה התפנתה למחרת היום. עברו חודשים עד שחזרו לסעד. לתחושת רתם, אנשים שאינם מהעוטף התקשו להבין את גודל הטראומה. לעומת זאת, נוצרה שותפות גורל עם שורדים ומפונים. כיום בסעד, החיים חזרו למסלול, אך ללא החטופים החזרה אינה שלמה.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
רתם וייס קום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













