
העדות המלאה
עדות
שגיב בארי
שגיב בארי, בן קריית שמונה, גר במבטחים עם אשתו ההרה. למרות שביקש להתנדב, לא היה חבר בכיתת הכוננות של המושב בשל מחסור בנשקים, וכיוון שהיה תושב חדש. עם הישמע האזעקות הסתגר עם אשתו בממ"ד בבית הוריה, אך כשהבין שיש חדירת מחבלים, הצטרף לדן אסולין, הרבש״ץ, ולכיתת הכוננות, מצויד באקדחו האישי בלבד. בשעות הבאות נתקל כמה פעמים במחבלים וחיפה על חבריו באקדחו, הזהיר את המתפללים בבית הכנסת, עזר למשפחה בדואית שרכבה הותקף ואחד מילדיה נפצע קשה, וחילץ את חברו שנפצע. כשהבין שאין לו דרך להועיל, חזר לביתו בתחושת חוסר אונים וניסה להזעיק עזרה מבחוץ. כשהגיעו הכוחות בצהריים, התבקש לזהות את גופות חבריו ללחימה, ביניהן של דן הרבש״ץ. מאז הוא שוהה ביישוב כחבר כיתת הכוננות, בעוד משפחתו כולה מפונה לאילת.
איפה התרחש האירוע:
מבטחים
שם המתועד/ת:
שגיב בארי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 03.01.2024
צילום: דייב גלעד
ראיון: זאבי הראל
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: חמוטל פרת

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













