העדות המלאה
עדות
שני רודיטי
שני ואוהד רודיטי עברו עם בנותיהם לניר יצחק רק כשנה וחודשיים לפני המלחמה. כשהחלו האזעקות הם נכנסו במהירות לממ"ד ואפילו לא סגרו את הדלת. האווירה בהתחלה הייתה קלילה, עד שהחלו לקבל הודעות על מחבלים בקיבוץ. אוהד החזיק את ידית הממ"ד במשך שש שעות, ושני ניהלה את ההתכתבויות. לבנות נאמר להיות בשקט מבלי לשתף אותם באירועים, וכך הן היו די רגועות. שני מתארת את המתח שיצרו ההתכתבויות, אבל הקושי העיקרי היה המחסור באוכל ומים וההמתנה הדרוכה למחבלים שעלולים להגיע גם אליהם. רק בשעות אחר הצהרים דפקו חיילים על דלת ביתם והעבירו אותם לגן הילדים. שם הקושי היה לשהות במחיצת המשפחות שנפגעו. הפינוי מהקיבוץ נעשה רק למוחרת בלילה, מחשש שהמחבלים יפגעו בהם. הם שהו כמה ימים בכפר סבא, ואז הצטרפו לחברי הקיבוץ באילת.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
שני רודיטי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
