
העדות המלאה
עדות
שרון ארם כהן
מיד כשהחלו מטחי הטילים והיריות בשבת בבקר, פעלו שרון ואוהד מקיבוץ נחל עוז, באופן הידוע - הם וארבעת ילדיהם הצעירים נכנסו לממ"ד ושהו בו במשך שעות ארוכות. עמית החולה, שכב במיטה, וההורים שיחקו עם הילדים בניסיון לחזק את רוחם. דרך הווטסאפ הקיבוצי, הם נחשפו לאיום הממשי על חברי הקיבוץ ולבני משפחתם הקרובה והרחבה. כאשר קולות המלחמה התקרבו לביתם, שרון שיתפה את הילדים בפרטי האירוע, באופן ששימר אצלם את תחושת הבטחון שהיא עצמה לא חשה. הגעת החיילים לבית הייתה כמו קרן אור בחשיכה. המשפחה פונתה בשעות הלילה המאוחרות והמפגש עם הקהילה הציף את הפגיעה והאובדן של חברים אהובים ומוכרים. שרון ומשפחתה עדיין מעבדים את הטראומה שעברו ומתקשים לחזור לשגרה. נחל עוז היא בית וקהילה אך העתיד עדיין אינו ברור ומוחלט.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
שרון ארם כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-03-10
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: נהר כהן

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













