
העדות המלאה
עדות
שי דומני
שי דומני, בן קיבוץ נירים, בילה את ערב שישי ב"חג הקיבוץ" עם הוריו. בחצות הוא הגיע למסיבת פסיידאק שהתקיימה באזור בנחל אסף. הוא פגש חברי ילדות רבים ויחד בילו במסיבה. ב-6:29 התחילו התרעות צבע אדום. יחד עם חברו הטוב התחבא מפני הטילים מעל כשעה בערוץ נחל. רבש"צ הקיבוץ אמר לו לא לחזור ברכב לקיבוץ. במקביל בני משפחתו התחבאו בממ"ד לאחר חדירת מחבלים לנירים. הוא זוכר את תחושת הסכנה וחוסר האונים.
איפה התרחש האירוע:
מסיבת פסיידאק
שם המתועד/ת:
שי דומני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













