
העדות המלאה
עדות
שירה באום
שירה היא סטודנטית לתואר שלישי במכון ויצמן, שגרה עם הוריה בקיבוץ. בחג היו אתם גם אחיה, אשתו ושני ילדיהם הקטנים. בהישמע האזעקות בשבת בבוקר, נכנסו כולם לממ"ד, לאחר שהספיקו לנעול את החלונות והדלתות. אבי המשפחה שהיה ברשותו נשק נשאר בבית מחוץ לממ"ד כדי להגן על משפחתו. בסביבות השעה 11 התחילו להגיע המחבלים לשכונה. במשך כל השעות שהיו בממ"ד הם שמעו יריות, חלקן של אבי המשפחה שנלחם עם מחבלים. חלק מהזמן לא היה להם חשמל וגם לא קשר עם העולם החיצון. הזמן עבר לאט, מלא בפחדים ובחרדות. בשלב מסוים, הבית נפגע מטיל. לא היו מטוסים, לא היו חיילים. הם היו לבד לעצמם. המשפחה חולצה מביתה רק ביום ראשון. הם הוסעו בג'יפ צבאי לתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ. משם באוטובוס למשמר הנגב, ולאחר מכן לשפיים. רק אז התגלה להם גודל הזוועה.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
שירה באום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 12.04.2024
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: שירה גודמן

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקי בוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים