
העדות המלאה
עדות
שלמה פריינטה
אל"מ במיל. שלמה פריינטה הוזעק בשבת בבוקר על ידי אחייניתו מבארי, לבש את מדיו, לקח את אקדחו ויצא לכיוון העוטף. בדרכו חויל, ופגש מאות חיילים שהמתינו ולא חתרו למגע. בסביבות 11:00 הגיע לצומת בארי עם שני חיילים שהצטרפו אליו. הם חטפו מכת אש מתוך הקיבוץ ורצו למיגונית הדרומית בה ראו את כל הנרצחים. משם התפצלו וכשאחייניתו מכוונת אותו, התקרב למרפאת השיניים, נתקל במחבלים רבים וירה בהם. כשנגמרו לו הכדורים יצא לכיוון השער, קיבל נשק עם תחמושת וחזר פנימה עם שלושה לוחמים משלדג. בשלב מסוים הגיעו לבית של פסי ממנו שמע את צווחות הילדים. שם נקלעו לקרב וסביב 16:00 הוא נפצע בראשו ונחבש, אך נשאר בקרבת מקום. לקראת ערב הגיע תא"ל ברק חירם ופקד על הטנק שהגיע להפגיז את הבית. שלמה מרגיש אשמה כבדה וכעס עצום על ברק חירם, על מה שהתחולל בבית של פסי, ועל תפקוד הצבא.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
שלמה פריינטה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













