
העדות המלאה
עדות
שלמה פריינטה
אל"מ במיל. שלמה פריינטה הוזעק בשבת בבוקר על ידי אחייניתו מבארי, לבש את מדיו, לקח את אקדחו ויצא לכיוון העוטף. בדרכו חויל, ופגש מאות חיילים שהמתינו ולא חתרו למגע. בסביבות 11:00 הגיע לצומת בארי עם שני חיילים שהצטרפו אליו. הם חטפו מכת אש מתוך הקיבוץ ורצו למיגונית הדרומית בה ראו את כל הנרצחים. משם התפצלו וכשאחייניתו מכוונת אותו, התקרב למרפאת השיניים, נתקל במחבלים רבים וירה בהם. כשנגמרו לו הכדורים יצא לכיוון השער, קיבל נשק עם תחמושת וחזר פנימה עם שלושה לוחמים משלדג. בשלב מסוים הגיעו לבית של פסי ממנו שמע את צווחות הילדים. שם נקלעו לקרב וסביב 16:00 הוא נפצע בראשו ונחבש, אך נשאר בקרבת מקום. לקראת ערב הגיע תא"ל ברק חירם ופקד על הטנק שהגיע להפגיז את הבית. שלמה מרגיש אשמה כבדה וכעס עצום על ברק חירם, על מה שהתחולל בבית של פסי, ועל תפקוד הצבא.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
שלמה פריינטה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













