העדות המלאה
עדות
סוסי לונסקי
סוסי לונסקי, מנהלת הקהילה בקיבוץ ניר יצחק, היתה לבדה בממ"ד שבביתה. כשהבינה שהרבש"ץ של הקיבוץ עדיין לא מתפקד, הורתה לכיתת הכוננות לצאת לגדרות. חמש פעמים הגיעו המחבלים לביתה ורססו אותו בכדורים. במשך זמן ארוך אבדה לה התקשורת עם כיתת הכוננות, עם החברים ועם צוותי הניהול באזור. רק כשהגיעו בצהרים החיילים והיא עברה לבית השכן – אספה כוחות לנהל את ריכוז התושבים בבתי הילדים, בעוד כיתת הכוננות והחיילים מנהלים קרבות טיהור ברחבי הקיבוץ. במשך שתי יממות רצופות פעלה סוסי בדאגה לקהילה, עד שפונו כולם לאילת.
סוסי המשיכה בתפקידה גם בתקופת הפינוי, מאמינה בכוח המלכד את אנשי ניר יצחק. בחשבון הנפש שלה מתייסרת סוסי על אנשי כיתת הכוננות אשר הורתה להם לצאת מבתיהם אל הקרב שנפלו בו.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
סוסי לונסקי
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-05-20
צילום: טליה אבישי
ראיון: טליה אבישי
עריכת וידאו: שירי מנשה
עריכת תוכן: מיכל גל
אריזה: נויה משרקי בושין
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
