
העדות המלאה
עדות
צפורה בן נון
ציפורה בן נון, אם ל-6, עובדת סוציאלית בעיריית אופקים, אחראית על תחום החירום ברווחה. בעלה, מ"פ בחטיבת כרמלי, הוזעק בשבת בבוקר לחטיבה והיא עברה לחמ"ל העירוני עם עו"ס נוספת, פתחה מוקד טלפוני ופעלה עם הצוות שהתארגן לפעולה ב"מציאות משותפת" - עו"ס שחווים את האירוע בעצמם ונדרשים גם להיות בתפקיד. בינתיים, ביקשה מאחותה וגיסה לטפל בילדיה. היא מתארת את ההתרחשויות והפעילויות במהלך היום, ומשבחת את גבורת התושבים. בשבועיים הראשונים בעיר ניסתה, עם הצוות, להבין מי החללים, עסקה בתיאום קבורה, השתתפות בשבעה, תמיכה במשפחות, כשהם פועלים בשלושה צירים של התערבות. היא מתארת את ההיערכות והתפקוד של גורמי השיקום והחוסן באופקים מאז האירוע, כמו-גם את הפעולות לבניית הלכידות, התקווה והשיקום. לצד הכאב והטראומה יש גם אופטימיות שנובעת מהיותם חלק מקהילה ."כולנו מבינים שאין לנו אופציה אחרת באמת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להמשיך, אז אנחנו כאן".
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
צפורה בן נון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות
דב הרטוב
"אמרתי לעפרה, 'אנחנו נשארים'. אב ל הצבא לא נתן לנו" – דב הרטוב מנחל עוז מתאר את אירועי 7.10 בנחל עוז
חגי בר-אושר
"אתה מבין שממש ניצלת, אבל מבין שגם זה לא הסוף" – חגי בר־אושר מתאר את היציאה מן הממ"ד בתחנת הדלק