העדות המלאה
עדות
צפורה בן נון
ציפורה בן נון, אם ל-6, עובדת סוציאלית בעיריית אופקים, אחראית על תחום החירום ברווחה. בעלה, מ"פ בחטיבת כרמלי, הוזעק בשבת בבוקר לחטיבה והיא עברה לחמ"ל העירוני עם עו"ס נוספת, פתחה מוקד טלפוני ופעלה עם הצוות שהתארגן לפעולה ב"מציאות משותפת" - עו"ס שחווים את האירוע בעצמם ונדרשים גם להיות בתפקיד. בינתיים, ביקשה מאחותה וגיסה לטפל בילדיה. היא מתארת את ההתרחשויות והפעילויות במהלך היום, ומשבחת את גבורת התושבים. בשבועיים הראשונים בעיר ניסתה, עם הצוות, להבין מי החללים, עסקה בתיאום קבורה, השתתפות בשבעה, תמיכה במשפחות, כשהם פועלים בשלושה צירים של התערבות. היא מתארת את ההיערכות והתפקוד של גורמי השיקום והחוסן באופקים מאז האירוע, כמו-גם את הפעולות לבניית הלכידות, התקווה והשיקום. לצד הכאב והטראומה יש גם אופטימיות שנובעת מהיותם חלק מקהילה ."כולנו מבינים שאין לנו אופציה אחרת באמת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להמשיך, אז אנחנו כאן".
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
צפורה בן נון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
